הראשון לישראל בע"מ נ' ברקוביץ

החלטה

ראשית, ברצוני לחזור ולהתנצל על אי מתן ההחלטה במועד.

ההחלטות בבקשות הרשות להגן ניתנות על ידי ביום הדיון, או למחרת. במקרה זה, נשמט, משום מה, התיק מרשימת התיקים לכתיבה ורק דרך מקרה נחשף הדבר בפני. אשר על כן ולאחר שהצדדים סיכמו את טיעוניהם ביום הדיון, הריני ליתן את החלטתי.

מדובר בתביעה שהוגשה על ידי מוסד בנקאי (להלן: "התובע") כנגד הנתבע (להלן: "הנתבע") בגין יתרת חוב בחשבון על סך של כ- 173,000 ₪.

בבקשת הרשות להגן, טען הנתבע, כי חובו הועמד לפירעון שלא כדין, תוך קבלת החלטות בלתי אחראית מצד התובע. לדבריו, הפר התובע את חובת הנאמנות כלפיו ואת חובת הזהירות כאחת, בכך שלא כיבד שיקים שנמשכו על ידו, למרות הנוהג שהיה קיים בין הצדדים. עוד מוסיף הנתבע וטוען, כי פעילותו העסקית נוהלה במשך 11 שנים ללא כל הפרעה, עד לפריצתה של שביתה, שאילצה אותו למשוך שיקים מחשבונו הפרטי. דבר שגרם לחריגה בשני החשבונות שהתנהלו, הן החשבון הפרטי והן החשבון העסקי. לגרסתו, ביקש להיפגש כל העת עם מנהלת סניף התובע והציע הסדרים, אך לא נענה.

בבקשתו חזר הנתבע על הנימוקים כאמור לעיל בנוסחים שונים על פני קרוב ל- 70 סעיפים ובהסתמך על כך עתר בא כוחו למתן הרשות להגן.

בחקירתו הודה הנתבע, כי טענותיו נבחנו במסגרת הליך משפטי שהתנהל לפי חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א - 1981 ואלה נדחו. ב"כ התובע הדגיש בסיכומיו את קיומן של החלטות אלה החוסמות את הנתבע, כך לטענתו, מלחזור ולהעלות את אותם הטיעונים בהליך זה.

מבלי להתייחס לשאלת המניעות העולה מטענותיו של ב"כ התובע, נראה לי, כי יש לדחות את הבקשה, זאת מחמת היותה בלתי מפורטת כנדרש.

הנתבע אינו מכחיש את נטילת האשראים מן התובע, אלא שטענתו הנה בעלת אופי נזיקי. לדבריו, גרם התובע לנזקיו בדרך התנהלותו, אלא שביחס לנזקים אלה לא קיים כל פירוט שהוא. לו רצה הנתבע להינות מן המדיניות הנוחה המקובלת ביחס למתן הרשות להגן, היה עליו לפרט את הבסיס התחשיבי לנזקיו. כך היה עליו לפרט מהו שיעור הריבית העודף שבו חויב ואותו מבקש הוא לקזז מחובו, שעה שעצם החוב אינו מוכחש.

הואיל וכך, איני מוצאת כל הצדקה למתן הרשות להגן.

לנתבע בכל מקרה, פתוחה הדרך לנקיטת הליף עצמאי נזיקי המבוסס על טענותיו החוזיות, לו יחפוץ בכך. או אז, יהיה עליו להידרש לפרטי התחשיב ולכלכל צעדיו בהתאם.

סוף דבר

הבקשה נדחית.

הנתבע יישא בהוצאות הדחייה בסך של 1,000 ₪.

התובע רשאי ליטול פסק דין על פי תביעתו ויגיש פסיקתא לחתימה בתוך 7 ימים.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ד, 19 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: